זוגות צעירים רבים המעוניינים לגור בדירה באזור המרכז, אינם יכולים להרשות זאת לעצמם, אלא אם כן ישכרו דירה . במקביל, רבים מהם משקיעים בדירות באזורים שבהם יכולתם הכלכלית מאפשרת זאת – ובינתיים חיים ברמת חיים גבוהה מזו שידם משגת.
לי-רז ושחר, זוג בתחילת שנות ה-30 לחייהם, שוכרים בית צמוד-קרקע במושב באזור השפלה הדרומי. בעזרת מעט החסכונות והכספים שקיבלו מהוריהם, רכשו דירה להשקעה באחת מערי הלוויין של גוש דן. מה גורם להם לגור בשכירות במקום לרכוש דירה לעצמם?
עליות מחירים של יותר מ-100% בפחות מעשור גרמו לחלק מהזוגות הצעירים לחשב מסלול מחדש בהתייחס לאחד מאבני היסוד של המשפחה – דירת מגורים. דורות רבים חונכנו למסלול חיים המגדיר חתונה-בית-ילדים, כאשר בית משמעו נכס בבעלותנו. אך מה עושים כשהדירה המבוקשת אינה בהישג יד? מה עושה זוג צעיר ללא ילדים שרוצה לגור בדירת 2 חדרים בתל אביב, אך אין לו יכולת כלכלית מינימלית לרכוש דירה כזו?
שיעור הדירות בבעלות בישראל נמצא בירידה בעשור האחרון, וכיום הוא כ-67% – מעט מעל לממוצע במדינות OECD, הרבה מעל יפן (35%) או גרמניה (43%), ופחות מספרד (80%) או יוון (86%). מנגד, שיעור המתגוררים בדירות שכורות בישראל נמצא במגמת עלייה, כשהפער בין שתי הקבוצות גבוה במיוחד בקבוצת הגיל 30–39. שיעור הבעלות בקבוצת גיל זו (זוגות צעירים) ירד בין 1997 ל-2012 מכ-70% לכ-55%. מנגד, שיעור השוכרים בקבוצת גיל זו עלה באותה תקופה בשיעור חד הרבה יותר, כ-40% – חלקם כתוצאה מחוסר יכולת לרכוש נכס בישראל.
האם מחירי הנכסים הגבוהים כופים עלינו חיים בדירה של מישהו אחר, או שייתכן כי חלקנו עושים זאת מבחירה? ובכן, שיעור לא קטן מהמשקיעים שאותם אני פוגש, עושים זאת מבחירה כדי לאפשר לעצמם רמת מגורים גבוהה יותר מזו שיכלו להרשות לעצמם ברכישה. אותם זוגות צעירים רוכשים דירה או דירות להשקעה – ובמקביל שוכרים דירת מגורים.
לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן
